שיר ערש בשואה. רק על המושג הזה אפשר לדמוע.

האב שר לבנו שיר ערש ומסתיר במנגינה הנוגה את החשש העצום שהוא נוצר בליבו: אבא חזק שלא יכול לשמור על ילדיו הקטנים.

​

את השיר חיבר ישעיהו שפיגל, לאחר מות ביתו חווה. השיר הושר בגטו למרות שניתן איסור לשיר אותו. בפעם הראשונה שרה אותו הזמרת אלה דיאמנט בפתיחת בית התרבות בגטו.

​

עד שנת 1939 שימש שפיגל כמורה לספרות. הוא שהה בלודז' ובגטו לודז' במהלך המלחמה כל זמן שהותו בגטו, כתב ישעיהו סיפורים ועדויות על המתרחש סביבו והטמין אותם במקומות מסתור בגטו על מנת לשוב ולאסוף באחד הימים. לאחר ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ, שב ללודז' ולאושוויץ, מצא את מטמונו ולימים פרסם את  עדויותיו בספר.

ישעיהו שפיגל (1906-1990) – סופר, משורר, מבקר ספרות ביידיש, פולני-ישראלי, ניצול שואה נפטר בתל-אביב ביולי 1990, כאשר הוא בן 84.