השיר נכתב בהשראת יומנה של אתי הילסום.

אתי הילֶסוּם ילידת‏ 1914, מידלבורך, הולנד. מ-1924 התגוררה עם משפחתה בדוונטר וכשבגרה עברה לגור באמסטרדם, שם למדה באוניברסיטה. בתחילת האיסוף של יהודי הולנד לוסטרבורק (אחד משני מחנות המעבר שהקימו הנאצים בהולנד) הצליחה אתי להישאר באמסטרדם, בה עבדה במסגרת הקהילה היהודית. באותה תקופה החלה לכתוב יומן על החייה הפנימיים והתמודדותה כיהודייה הולנדית עם השינוי הקיצוני באורח החיים לו הורגלה. ביומן הרבתה לכתוב על הסבל שלה ועל אחרים וגם על האמונה שלה באלוקים.

אתי נרצחה באושוויץ ב-1943.

"אלוהים עוד נכונו לך בתוכי גם ימים שחונים, כשעוצמת האמונה תיחלש מעט, אבל האמן לי אלוהים, אני אמשיך לעמול למענך ואהיה נאמנה לך ולא אגרש אותך מתחומי. שיח היסמין שמאחורי הבית הושחת לגמרי בגשמים ובסערות של הימים האחרונים, הפרחים הלבנים מפוזרים על פני השלוליות השחורות הביצתיות שעל גג המוסך, אבל בפינה כלשהי בתוכי היסמין ממשיך לפרוח, והוא עדין ושופע פרחים כמו תמיד. הוא מפיץ את ריחו בבית שאתה שוכן בו, אלוהים. אתה רואה, אני דואגת לך היטב. ולא רק את דמעותיי וחששותיי ופחדי אני מביאה אליך; בבוקר גשום ואפור זה אני מביאה לך גם שיח יסמין ריחני ואביא לך את כל הפרחים שייקרו בדרכי, והם באמת לא מעטים. אעשה כמיטב יכולתי להנעים לך את שהותך אצלי".