סיפור אהבתם של עליזה ועובדיה ברוך

כל אדם זוכר כמעט במדויק את הרגע הקסום בו פגש את אהבת חייו. על אחת כמה וכמה עובדיה ברוך, שהרגע הקסום שלו התרחש בתוך מחנה המוות. רגע אחד קסום של אור גדול בחושך הנורא.

הוא - בחור צעיר בן 23 מסלוניקי שאיבד את כל משפחתו וחשב שיגמור את חייו באושוויץ. היא - נערה בת 16 וחצי מסלוניקי שהגיעה לבלוק 10 הנורא של ד"ר יוזף מנגלה, שהתעלל בגופה.

בלילה שנגלתה לפניו במפעל התחמושת בו עבד, יפה כמו בובה, ידע שאם ייצאו משם בחיים - לא יעזוב אותה לעולם. שלוש פעמים הספיקו להיפגש, שבועיים הטמינו פתקים זה לזה בקיר המפעל.

​

בפתק האחרון כתב לה:

"אם אלוהים ירצה ונצא מכאן בחיים, נתחתן".

עובדיה שראה את אלו שלא שרדו את המסע האכזרי מפולין לגרמניה בצעדת המוות, לא האמין שאהובתו השברירית עליזה, תשרוד אותו.

אחרי המלחמה, בדרך לא דרך, הגיעו השניים לסלוניקי. ובדרך לא דרך, נישאו בחתונה צנועה ועלו יחד לארץ. כנגד כל הסיכויים העמידו בירושלים משפחה לתפארת.